מחזירים את המדינה לתלם

מייצרים אמנה חברתית חדשה לישראל
מפלגת תל"ם

החזון של תל"ם

מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי תהיה יהודית ודמוקרטית, בטוחה, משגשגת, מוסרית וצודקת, שבה תתקיים חברת מופת ברוח וערכי מגילת העצמאות. מדינה מובילה כלכלית טכנולוגית ומדעית למיצוי הפוטנציאל הגלום בה לרווחת כל אזרחיה.

מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים פנימיים המעצבים את דמותה, ביניהם המאבק על שלטון החוק, חופש הביטוי, בלמים ואיזונים בדמוקרטיה, וכל זאת ברקע המאבק בנגיף הקורונה. זאת במקביל לאתגרים הביטחוניים הנכונים לנו בכל עת. לשם כך מתחייבת מנהיגות ישרה ונקיית כפיים המחויבת אך ורק לטובת המדינה ואזרחיה ללא הבדל דת, לאום, גזע, מין או מגדר, השומרת על שלטון החוק.

חוץ וביטחון

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וירושלים המאוחדת היא בירתה לעד. תפיסת החוץ והביטחון של תל"ם מבוססת על ראיה מפוכחת ופרגמטית של המציאות, ולא על משאלות לב.

  • מדינת ישראל חותרת לשלום אמיתי ובר-קיימא שיוכר כסוף הסכסוך.
  • הדרך לשלום תהיה דרך ארוכה כיוון שבצד השני עדיין לא בשלו התנאים להכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
  • הפיכתה של ישראל למדינה דו לאומית היא סכנה קיומית החותרת תחת מהותה והגדרתה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ישראל תשאף לאפשר אוטונומיה לפלסטינים על מנת שינהלו את חייהם בעצמם, תוך קידום תהליך ההיפרדות מהם.
  • אין פתרון קסם למצב, יש להתנהל באופן שקול ואחראי, לפי אינטרסים שמשתלמים בטווח הארוך.
  • הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו מקור הבעיות במזה"ת. ישראל תמשיך לפעול לנרמול יחסיה עם מדינות ערב, ללא קשר להתנהלותה מול הפלסטינים.
  • יש לתמוך במובטלים ובעצמאיים שנותרו ללא פרנסה ולתמוך בעסקים שיגדילו תעסוקה.
  • יש להסדיר אחת ולתמיד את הזכויות הסוציאליות של העצמאיים.
  • יש להתחייב לרמת הכנסה ראויה לאוכלוסיית העולים המתקיימת מקצבאות זיקנה והבטחת הכנסה בלבד ולאוכלוסיית שורדי השואה.
  • יש להגדיל את הסכום שנכים יכולים להרוויח מעבודה בלי שקצבת הנכות שלהם תיפגע (דיסריגרד).
  • יש ליזום תכנית כלכלית פורצת דרך ליציאה מהמשבר. על תכנית זו לכלול השקעה מאסיבית בתשתיות ובמערכות הבריאות והחינוך, הפחתת הרגולציה, ושילוב של ערבים וחרדים בשוק העבודה.
  • יש להגדיר לישראל אסטרטגיה כלכלית-חברתית רב-שנתית חוצה-קדנציות שתאפשר אופק לתכנון ולביצוע בעשור הקרוב. זאת על מנת לסגור פערים חמורים שקיימים בחברה ובכלכלה, וכדי ליצור את התנאים שיאפשרו למשק לצמוח.

חברה וכלכלה

תל"ם דוגלת בכלכלה חופשית, ליברלית ופתוחה לעולם, המאפשרת למגזר העסקי לפעול, להתפתח ולשגשג, ובעזרת ידע, חדשנות ויצירתיות פורצי דרך ותוך ביצור מעמדה של ישראל כאחת המדינות המפותחות בעולם.
במקביל, על המדינה לפעול לצמצום פערים כלכליים וחברתיים, להקטנת אי השוויון בין מגזרים ואוכלוסיות, ולקירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית למרכז הפעילות והעשייה.

הזכות לקיום בכבוד, לפרנסה, שוויון הזדמנויות, חינוך ודיור הם בבסיס הזכות לביטחון אישי וסוציאלי.

משבר הקורונה

על הממשלה להתמודד עם משבר הקורונה הן בהיבט הבריאותי שלו והן בהיבט הכלכלי כמשבר ארוך טווח, עם מדיניות ברורה ואמינה שכוללת יעדים מדידים ולוחות זמנים לביצוע.

במישור הבריאותי – יש לתת לפרויקטור הקורונה יד חופשית להפעיל את כלל יכולות המדינה להתמודדות עם המגפה, ללא הפרעות פוליטיות. משרד הבריאות ישמש כגוף המטה המקצועי, כשמשרד הביטחון, צה"ל ופיקוד העורף יובילו את ביצוע המדיניות.

במישור הכלכלי – הסיוע של הממשלה חייב להיות ממוקד ביצירת תעסוקה ובסיוע מידי לנפגעי משבר הקורונה: שכירים, עצמאיים, בעלי עסקים וגמלאים כאחד.

  • יש לעודד חזרה לעבודה באמצעות החלפת תשלום דמי החל"ת בתשלום לפי המודל הגרמני שמשמר את הקשר של העובד עם המעסיק, ומאפשר לו גם עבודה חלקית בתקופת המשבר.
  • יש לתת מענה פרטני לענפים שחזרתם לשגרה תהיה ארוכה כענפי התעופה, התיירות הנכנסת, האירועים והמופעים.
  • יש להגדיל את ערבות המדינה להלוואות לעסקים בקשיים כדי לאפשר להם לשרוד.
  • יש להאריך אוטומטית את כל האישורים הרגולטוריים הקיימים עד סוף 2021.

במקביל יש לבצע תכנית כלכלית מאסיבית להשקעה במשק וליציאה מהמשבר.  יש לנצל את משבר הקורונה על מנת לטפל בנושאים שהוזנחו שנים רבות:

  • חוק דמי אבטלה וזכויות סוציאליות לעצמאיים.
  • הורדת יוקר המחייה – הפחתת רגולציה ופתיחה לתחרות.
  • שיקום מערכת הבריאות – הגדלת מספרי המיטות, הרופאים והאחיות.
  • תכנית מאסיבית של הכשרות מקצועיות לשיפור כישורי העבודה
  • הבטחת קצבה פנסיונית סבירה באמצעות רשת ביטחון של המדינה לתשואות.
  • יש להפעיל רפורמה בחינוך לגיל הרך (לידה עד 3).
  • יש להפעיל יום לימודים ארוך על פי שעות העבודה המקובלות במשק (8:00 עד 16:00).
  • יש לפתח ולהנהיג שיטות למידה מקוונות שיתאימו למאה ה- 21, ולעידן הקורונה בפרט. ולתת לתלמידים כלים לחיים וחינוך לדמוקרטיה.
  • יש להוסיף לתוכנית הלימודים כישורי חיים, פיתוח חשיבה יצירתית, וגמישות מחשבתית.
  • יש להעלות את שכר עובדי ההוראה המתחילים והגברת העצמאות של מנהלי בתי הספר.
  • יש לתגבר את הקמת בתי ספר מכילים המשלבים ללא שום הפרדה ילדים עם ובלי מוגבלויות. 

חינוך

תל”ם רואה במערכת החינוך הציבורית מרכיב חיוני לצמצום הפערים במדינה. כדי להבטיח הזדמנות שווה לכל ילד, על המדינה לפעול להבטחת חינוך חינם איכותי ונגיש מהגיל הרך ועד סוף תואר ראשון וכן להכפפת כל חלקי מערכת החינוך לתכנון ולפיקוח של משרד החינוך.

בריאות

מערכת הבריאות הציבורית סבלה במשך כעשור מ"הרעבה" ודילול משאבים שגרמו לרמת שירות וזמינות נמוכות, תורים ארוכים, ופערים בלתי נסבלים בין המרכז לפריפריה.
נדרש לגבש וליישם תכנית רב-שנתית לצמצום הפערים בין הרפואה הציבורית בישראל למקובל במדינות ה- OECD, תוך מתן דגש על שיפור המצב בפריפריה.

  • יש להתחייב להגדלת ההשקעה בבריאות הציבורית בשנים הקרובות במעל 12 מיליארד ₪ שיוקדשו להגדלת מספר המיטות, תקני רופאים ותקני אחיות.
  • יש לפעול להפחתת הלחץ על בתי החולים באמצעות פיתוח הבריאות בקהילה, ולהקלת עומסי העבודה ומשך המשמרות על הצוותים הרפואיים.
  • יש לתת עדיפות תקציבית לקידום הרפואה בפריפריה כולל הקמת בית חולים אחד בצפון ואחד בדרום. יש לחוקק חוק סיעוד ממלכתי.
  • יש לבצע הפרדה מלאה בין מתן שירותי רפואה פרטית לרפואה ציבורית וייפסק הסבסוד הצולב בין המערכת הציבורית לזו הפרטית.
  • לטווח הקצר – עידוד נסיעות שיתופיות, נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) ונתיבי אופניים, ותוכנית לתמרוץ עבודה מהבית שתסייע לויסות כניסת כלי רכב פרטיים למטרופולין גוש דן.
  • לטווח הארוך – גיבוש תכנית לאומית לעידוד התחבורה הציבורית. האצת קווי המטרו בגוש דן, במימון חוץ תקציבי, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע.
  • נאפשר לרשויות מקומיות החפצות בכך להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, כל רשות על פי צרכיה וצביונה הייחודיים.
  • נפעל להסדרת נושא האופניים החשמליים, המשך המלחמה בתאונות הדרכים והחמרת האכיפה על עבירות תנועה מסכנות חיים.

תחבורה

גם בתחום התחבורה והתשתיות, סובלת ישראל מרמת השקעה נמוכה ביחס ל- OECD. יש להגדיל בתקופה הקרובה את ההשקעה בתחבורה ציבורית כחלק מרכזי בתכנית היציאה מהמשבר.

המלחמה בשחיתות

יש לבסס מחדש את עליונות שלטון החוק בישראל ולשקם את אמון הציבור במערכת המשפט, זאת תוך חיזוק מערכת האיזונים והבלמים שתבטיח את יציבות הדמוקרטיה הישראלית ומאבק ללא פשרות בתופעות השחיתות הציבורית הפוגעות ביסודות החברה הישראלית.

  • יש להעביר את החוק להפסקת כהונת ראש ממשלה או שר שהוגש נגדו כתב אישום, ומניעת הרכבת ממשלה מנבחר ציבור שתלוי ועומד נגדו כתב אישום.
  •  יש לקצוב כהונה של ראש ממשלה ל- 8 שנים.
  • יש לאמץ קוד אתי מחייב לשרים, לחברי כנסת ולעובדי המדינה והרשויות המקומיות.
  • יש לקבוע כי מי שהורשע בעבירה עם קלון, לא ישוב לכהן בתפקיד ציבורי ללא הגבלת זמן.
  • מסלול השירות הצבאי ימשיך להיות המסלול המועדף, הבכיר והערכי ביותר לשירות לאומי משמעותי, ויינתן יתרון למשרתות ולמשרתים במסלול זה.
  • יוקם מסלול חובה של שירות אזרחי שיאפשר למי שאינם יכולים או שאינם מעוניינים מבחינה תרבותית או אחרת לשרת במסלול הצבאי.
  • מסלולי הגיוס יאפשרו לשרת את החברה במסלול מקוצר בתוך החברה הישראלית.
  • הדבר יעשה באמצעות גופים שמטרותיהם מוכרות לעניין זה ושייכנסו לפיקוח ממלכתי מלא על פי קריטריונים שייקבעו בחוק.

שיוויון אזרחי – שירות לאומי לכל

שילובם המוגבר של חרדים בשוק התעסוקה הוא יעד לאומי ממדרגה ראשונה. שילובם יחזק את הכלכלה, יסייע במיגור העוני בחברה החרדית ויחזק תהליכי שילוב המתרחשים בה כבר כיום. מגפת הקורונה יצרה הזדמנות חברתית וציבורית לכונן שינוי בקרב האוכלוסיות השונות. שילובן של אוכלוסיות אלו במסלול שירות אזרחי חובה, יצמצם את הפערים החברתיים, יסייע ליצור חברה מלוכדת יותר, סולידרית יותר ומשתפת.

ימי עבודה ומנוחה

מעבר ליום חופשי בימי ראשון כמקובל בעולם. מגפת הקורונה משנה סדרי בראשית בשוק התעסוקה. המעבר ההולך וגובר לעבודה מהבית והעלייה בפריון כתוצאה ממהלכים אלה מאפשר לישראל להתאים את שבוע העבודה שלה למקובל בעולם. דבר שיאפשר העלאת התפוקה וחיזוק החיים המשפחתיים והחברתיים.

  • מעבר לשבוע עבודה ולימודים בן חמישה ימים (שני עד שישי).
  • יום השבת יישאר כיום שבתון ממוקד תרבות ופנאי.
  • יום ראשון יתווסף כיום חופשי נוסף בו יתאפשר מסחר מכל סוג שהוא.
  • המעבר לשבוע עבודה מקוצר יאפשר להפחית את המתח בין דתיים לשאינם דתיים, ימנע אפליה בתעסוקה, ויגביר את שעות הפנאי לטובת המשפחה והאדם העובד.

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וירושלים המאוחדת היא בירתה לעד. תפיסת החוץ והביטחון של תל"ם מבוססת על ראיה מפוכחת ופרגמטית של המציאות, ולא על משאלות לב:

  • מדינת ישראל חותרת לשלום אמיתי ובר-קיימא שיוכר כסוף הסכסוך.
  • הדרך לשלום תהיה דרך ארוכה כיוון שבצד השני עדיין לא בשלו התנאים להכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
  • הפיכתה של ישראל למדינה דו לאומית היא סכנה קיומית החותרת תחת מהותה והגדרתה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ישראל תשאף לאפשר אוטונומיה לפלסטינים על מנת שינהלו את חייהם בעצמם, תוך קידום תהליך ההיפרדות מהם.
  • אין פתרון קסם למצב, יש להתנהל באופן שקול ואחראי, לפי אינטרסים שמשתלמים בטווח הארוך.
  • הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו מקור הבעיות במזה"ת. ישראל תמשיך לפעול לנרמול יחסיה עם מדינות ערב, ללא קשר להתנהלותה מול הפלסטינים.

תל"ם דוגלת בכלכלה חופשית, ליברלית ופתוחה לעולם, המאפשרת למגזר העסקי לפעול, להתפתח ולשגשג, ובעזרת ידע, חדשנות ויצירתיות פורצי דרך ותוך ביצור מעמדה של ישראל כאחת המדינות המפותחות בעולם.

במקביל, על המדינה לפעול לצמצום פערים כלכליים וחברתיים, להקטנת אי השוויון בין מגזרים ואוכלוסיות, ולקירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית למרכז הפעילות והעשייה.

הזכות לקיום בכבוד, לפרנסה, שוויון הזדמנויות, חינוך ודיור הם בבסיס הזכות לביטחון אישי וסוציאלי.

  • יש לתמוך במובטלים ובעצמאיים שנותרו ללא פרנסה ולתמוך בעסקים שיגדילו תעסוקה.
  • יש להסדיר אחת ולתמיד את הזכויות הסוציאליות של העצמאיים.
  • יש להתחייב לרמת הכנסה ראויה לאוכלוסיית העולים המתקיימת מקצבאות זיקנה והבטחת הכנסה בלבד ולאוכלוסיית שורדי השואה.
  • יש להגדיל את הסכום שנכים יכולים להרוויח מעבודה בלי שקצבת הנכות שלהם תיפגע (דיסריגרד).
  • יש ליזום תכנית כלכלית פורצת דרך ליציאה מהמשבר. על תכנית זו לכלול השקעה מאסיבית בתשתיות ובמערכות הבריאות והחינוך, הפחתת הרגולציה, ושילוב של ערבים וחרדים בשוק העבודה.
  • יש להגדיר לישראל אסטרטגיה כלכלית-חברתית רב-שנתית חוצה-קדנציות שתאפשר אופק לתכנון ולביצוע בעשור הקרוב. זאת על מנת לסגור פערים חמורים שקיימים בחברה ובכלכלה, וכדי ליצור את התנאים שיאפשרו למשק לצמוח.

על הממשלה להתמודד עם משבר הקורונה הן בהיבט הבריאותי שלו והן בהיבט הכלכלי כמשבר ארוך טווח, עם מדיניות ברורה ואמינה שכוללת יעדים מדידים ולוחות זמנים לביצוע.

במישור הבריאותי – יש לתת לפרויקטור הקורונה יד חופשית להפעיל את כלל יכולות המדינה להתמודדות עם המגפה, ללא הפרעות פוליטיות. משרד הבריאות ישמש כגוף המטה המקצועי, כשמשרד הביטחון, צה"ל ופיקוד העורף יובילו את ביצוע המדיניות.

במישור הכלכלי – הסיוע של הממשלה חייב להיות ממוקד ביצירת תעסוקה ובסיוע מידי לנפגעי משבר הקורונה: שכירים, עצמאיים, בעלי עסקים וגמלאים כאחד:

  • יש לעודד חזרה לעבודה באמצעות החלפת תשלום דמי החל"ת בתשלום לפי המודל הגרמני שמשמר את הקשר של העובד עם המעסיק, ומאפשר לו גם עבודה חלקית בתקופת המשבר.
  • יש לתת מענה פרטני לענפים שחזרתם לשגרה תהיה ארוכה כענפי התעופה, התיירות הנכנסת, האירועים והמופעים.
  • יש להגדיל את ערבות המדינה להלוואות לעסקים בקשיים כדי לאפשר להם לשרוד.
  • יש להאריך אוטומטית את כל האישורים הרגולטוריים הקיימים עד סוף 2021.

במקביל יש לבצע תכנית כלכלית מאסיבית להשקעה במשק וליציאה מהמשבר.

בתוך כך, יש לנצל את משבר הקורונה על מנת לטפל בנושאים שהוזנחו שנים רבות:

  • חוק דמי אבטלה וזכויות סוציאליות לעצמאיים.
  • הורדת יוקר המחייה – הפחתת רגולציה ופתיחה לתחרות.
  • שיקום מערכת הבריאות – הגדלת מספרי המיטות, הרופאים והאחיות.
  • תכנית מאסיבית של הכשרות מקצועיות לשיפור כישורי העבודה של העובדים.
  • הבטחת קצבה פנסיונית סבירה באמצעות רשת ביטחון של המדינה לתשואות.

תל”ם רואה במערכת החינוך הציבורית מרכיב חיוני לצמצום הפערים במדינה. כדי להבטיח הזדמנות שווה לכל ילד, על המדינה לפעול להבטחת חינוך חינם איכותי ונגיש מהגיל הרך ועד סוף תואר ראשון וכן להכפפת כל חלקי מערכת החינוך לתכנון ולפיקוח של משרד החינוך.

  • יש להפעיל רפורמה בחינוך לגיל הרך (לידה עד 3).
  • יש להפעיל יום לימודים ארוך על פי שעות העבודה המקובלות במשק (8:00 עד 16:00).
  • יש לפתח ולהנהיג שיטות למידה מקוונות שיתאימו למאה ה- 21, ולעידן הקורונה בפרט. ולתת לתלמידים כלים לחיים וחינוך לדמוקרטיה.
  • יש להוסיף לתוכנית הלימודים כישורי חיים, פיתוח חשיבה יצירתית, וגמישות מחשבתית.
  • יש להעלות את שכר עובדי ההוראה המתחילים והגברת העצמאות של מנהלי בתי הספר.
  • יש לתגבר את הקמת בתי ספר מכילים המשלבים ללא שום הפרדה ילדים עם ובלי מוגבלויות. 

מערכת הבריאות הציבורית סבלה במשך כעשור מ"הרעבה" ודילול משאבים שגרמו לרמת שירות וזמינות נמוכות, תורים ארוכים, ופערים בלתי נסבלים בין המרכז לפריפריה.
נדרש לגבש וליישם תכנית רב-שנתית לצמצום הפערים בין הרפואה הציבורית בישראל למקובל במדינות ה- OECD, תוך מתן דגש על שיפור המצב בפריפריה.

  • יש להתחייב להגדלת ההשקעה בבריאות הציבורית בשנים הקרובות במעל 12 מיליארד ₪ שיוקדשו להגדלת מספר המיטות, תקני רופאים ותקני אחיות.
  • יש לפעול להפחתת הלחץ על בתי החולים באמצעות פיתוח הבריאות בקהילה, ולהקלת עומסי העבודה ומשך המשמרות על הצוותים הרפואיים.
  • יש לתת עדיפות תקציבית לקידום הרפואה בפריפריה כולל הקמת בית חולים אחד בצפון ואחד בדרום. יש לחוקק חוק סיעוד ממלכתי.
  • יש לבצע הפרדה מלאה בין מתן שירותי רפואה פרטית לרפואה ציבורית וייפסק הסבסוד הצולב בין המערכת הציבורית לזו הפרטית.

גם בתחום התחבורה והתשתיות, סובלת ישראל מרמת השקעה נמוכה ביחס ל- OECD. יש להגדיל בתקופה הקרובה את ההשקעה בתחבורה ציבורית כחלק מרכזי בתכנית היציאה מהמשבר.

  • לטווח הקצר – עידוד נסיעות שיתופיות, נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) ונתיבי אופניים, ותכנית לתמרוץ עבודה מהבית שתסייע לויסות כניסת כלי רכב פרטיים למטרופולין גוש דן.
  • לטווח הארוך – גיבוש תכנית לאומית לעידוד התחבורה הציבורית. האצת קווי המטרו בגוש דן, במימון חוץ תקציבי, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע.

נאפשר לרשויות מקומיות החפצות בכך להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, כל רשות על פי צרכיה וצביונה הייחודיים.

נפעל לאסדרת נושא האופניים החשמליים, המשך המלחמה בתאונות הדרכים והחמרת האכיפה על עבירות תנועה מסכנות חיים.

יש לבסס מחדש את עליונות שלטון החוק בישראל ולשקם את אמון הציבור במערכת המשפט, זאת תוך חיזוק מערכת האיזונים והבלמים שתבטיח את יציבות הדמוקרטיה הישראלית ומאבק ללא פשרות בתופעות השחיתות הציבורית הפוגעות ביסודות החברה הישראלית.
בכל הפסקה חסרה הבלטה לתחילת המשפטים

  • יש להעביר את החוק להפסקת כהונת ראש ממשלה או שר שהוגש נגדו כתב אישום, ומניעת הרכבת ממשלה מנבחר ציבור שתלוי ועומד נגדו כתב אישום.
  • יש לקצוב כהונה של ראש ממשלה ל- 8 שנים.
  • יש לאמץ קוד אתי מחייב לשרים, לחברי כנסת ולעובדי המדינה והרשויות המקומיות.
  • יש לקבוע כי מי שהורשע בעבירה עם קלון, לא ישוב לכהן בתפקיד ציבורי ללא הגבלת זמן.

שילובם המוגבר של חרדים בשוק התעסוקה הוא יעד לאומי ממדרגה ראשונה. שילובם יחזק את הכלכלה, יסייע במיגור העוני בחברה החרדית ויחזק תהליכי שילוב המתרחשים בה כבר כיום. מגפת הקורונה יצרה הזדמנות חברתית וציבורית לכונן שינוי בקרב האוכלוסיות השונות. שילובן של אוכלוסיות אלו במסלול שירות אזרחי חובה, יצמצם את הפערים החברתיים, יסייע ליצור חברה מלוכדת יותר, סולידרית יותר ומשתפת.

  • מסלול השירות הצבאי ימשיך להיות המסלול המועדף, הבכיר והערכי ביותר לשירות לאומי משמעותי, ויינתן יתרון למשרתות ולמשרתים במסלול זה.
  • יוקם מסלול חובה של שירות אזרחי שיאפשר למי שאינם יכולים או שאינם מעוניינים מבחינה תרבותית או אחרת לשרת במסלול הצבאי.
  • מסלולי הגיוס יאפשרו לשרת את החברה במסלול מקוצר בתוך החברה הישראלית.
  • הדבר יעשה באמצעות גופים שמטרותיהם מוכרות לעניין זה ושייכנסו לפיקוח ממלכתי מלא על פי קריטריונים שייקבעו בחוק.

מעבר ליום חופשי בימי ראשון כמקובל בעולם. מגפת הקורונה משנה סדרי בראשית בשוק התעסוקה. המעבר ההולך וגובר לעבודה מהבית והעלייה בפריון כתוצאה ממהלכים אלה מאפשר לישראל להתאים את שבוע העבודה שלה למקובל בעולם.  דבר שיאפשר העלאת התפוקה וחיזוק החיים המשפחתיים והחברתיים.

  • מעבר לשבוע עבודה ולימודים בן חמישה ימים (שני עד שישי).
  • יום השבת יישאר כיום שבתון ממוקד תרבות ופנאי.
  • יום ראשון יתווסף כיום חופשי נוסף בו יתאפשר מסחר מכל סוג שהוא.
  • המעבר לשבוע עבודה מקוצר יאפשר להפחית את המתח בין דתיים לשאינם דתיים, ימנע אפליה בתעסוקה, ויגביר את שעות הפנאי לטובת המשפחה והאדם העובד.